נולד ביום כ"ח בתשרי תשנ"ד (13.10.1993) במושב בית שקמה הסמוך לאשקלון. בנם של אהובה ושמעון ואח למורן, הדר ויעל.
בשעות הבוקר המוקדמות של שבת זו, נקרא ניסים להתייצב בתחנת משטרת אופקים בעקבות דיווחים על חדירת מחבלים לעיר. הוא יצא מביתו ללא היסוס, חדור מוטיבציה ונכונות לבצע משימתו בהגנה על המדינה ותושביה. לאחר שחבר לכוח משטרתי הגיעו יחד אל זירת האירוע – בית בו התבצרה חוליית מחבלים אשר לקחה את יושבי הבית כבני ערובה. סיפרו אוהביו: "הוא לחם באומץ לב, הסתער ראשון ללא ציוד מגן, חתר למגע בעוז, הגן בגופו והציל חיים רבים. ביצע את שליחותו כפי שהאמין בה בלב שלם לאורך כל שירותו". במאמץ לבלום את המחבלים ולשחרר את בני הערובה התפתח בזירה קרב יריות קשה, במהלכו נורה ניסים ונהרג.
נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים בנופלו.
ניסים הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ובת זוג.
כתבו הוריו: "ניסים בן יקר ואהוב שלנו, כבר שלושים ימים עברו מאז לכתך מאיתנו באותה שבת שחורה שנחתה על עם ישראל ואנחנו בתוכה, עדיין לא מעכלים שלא ניפגש יותר, שלא נוכל לחבק ולנשק אותך, לשוחח ולצחוק ביחד על כל מה שהחיים זימנו לנו. אנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא עוטף אותך באהבה ושומר עליך מכל משמר כמו שאתה עשית לכל מי שנקרא בדרכך.
אנחנו מתגעגעים אליך בטירוף, מייחלים לראות אותך ולו למספר דקות. אנחנו מבטיחים שלעולם נהיה איתך, נבקר אותך ונספר לך על הכול, על המשפחה, על האחיות שלך, האחיינים שלך והגיסים שלך שכל כך אוהבים אותך ואתה חסר להם מאוד. תשמור עלינו מלמעלה, תכוון אותנו ותן לנו את הכוח. אוהבים אותך עד הנצח".
ספדה בת זוגו: "ניסים שלי, אהבת חיי היחידה. איך אפשר להספיד אותך? כל מה שאגיד לא יתאר אפילו במעט שבע שנים שהחיים שלנו קשורים זה בזו. הקרובים אלינו ידעו מה עברנו, אבל רק אני ואתה ידענו מה הרגשנו.
שבע שנים וזה תמיד היית אתה. שבע שנים שבחרתי בך כל יום.
אני רוצה שהעולם יזכור אותך כמו שמגיע לך, מפקד אהוב ומוערך, בן לדוגמה, אח דואג, דוד אוהב, חבר טוב, ואין מילים שיוכלו לתאר את הבן זוג שהיית. אדם שהוא מודל לחיקוי עבור הסובבים אותו. הפקודים שלך הלכו אחריך באש ובמים, העריצו את האדמה שאתה דורך עליה. ואני, אני המעריצה הכי גדולה שלך.
אהוב שלי, כל עולמי! אני מתקשה להיפרד, אני עדין לא מעכלת. כל העתיד היה לפנינו, כמה תוכניות היו לנו. איך השארת אותי לבד? מי יאסוף את השברים עכשיו שאתה לא פה?
אני מתנחמת בעובדה שמתת מות גיבורים, צדיקים! ביום שבת של שמחת תורה ועל הגנת המולדת. כי כזה היית – לוחם בכל רמ״ח אבריך, לוחם של אהבה, צדק ונתינה. תמיד ראשון, תמיד שם עבור כולם לא משנה באיזה מחיר והפעם המחיר היה כבד, קשה מנשוא.
במקום לחגוג לך שלושים אני קוברת אותך, וחלק מהלב שלי הולך ביחד איתך. תודה על זיכרונות שחלקנו שאקח איתי לכל החיים, תודה על הזכות לבלות איתך את הסופ״ש האחרון, תודה שלפני שיצאת לקרב שהחריב את עולמי לא שכחת להגיד לי כמה אתה אוהב אותי. תודה שהשארת לי עוד אמא, אבא, שלוש אחיות וחברים לכל החיים. תודה על האור שהיית, אני מבטיחה שאשמור עליו דולק כל הזמן.
אני אוהבת אותך ניסים, אהבתי מהיום הראשון ואוהב עד יומי האחרון".
כתבה מורן אחותו: "ניסים שלנו, שלי, אחי הקטן, מה לא היינו עושים ביחד? הכול היה אפשרי. מזיזים הרים, מתקשרים לכולם, לא היה דבר שלא יכולנו לעשות. ועכשיו, תחושת חוסר האונים הזאת, הדבר הכל כך מוחלט וסופי הזה, שלא יכולנו לעשות נגדו כלום. לא יכולתי אני לעשות כלום. לשמור עליך, לעטוף אותך בפצפצים כמו שעשינו כל החיים.
לא יכולה לדבר עליך בזמן עבר. עדיין לא מעכלת שום דבר במחול השדים הזה שאנחנו נמצאים בו. אתה אור אחד גדול. תמיד היית ותמיד תישאר. ואנחנו נדאג שהאור והשמחה שלך ימשיכו לעד. אתה הכי טוב מכולנו. הלוואי ואצליח להיות חצי ממך. תן לאימא ואבא ולכולנו כוח להמשיך. אוהבת אותך אהבת נפש אח שלי. לנצח.
לך יש יום הולדת היום ולי יש חור ענק בלב בצורה שלך. אוהבת מיליונים".
הדר אחותו כתבה: "ניסימי שלי, אני לא מאמינה שאני צריכה לכתוב לך דברי פרידה, הספד, מלא מילים שלא משנה כמה פעמים אני אגיד אותן זה לא נתפס שאתה לא כאן עוד.
ניסימי שלי, אהוב שלי, החיים של המשפחה הזאת, האור, הצחוקים, האדם עם הלב הכי ענק בעולם כולו. איך אהבת את החיים, איך ידעת להסתכל על הכול בהומור – אתה בטח מסתכל עלינו עכשיו מלמעלה וצוחק: 'מה אתם בוכים? שימו טכנו ותרקדו'…
אני אוהבת אותך בכל הלב והנשמה שלי שלא יודעת איך הם ימשיכו לתפקד, אני אוהבת אותך כמו שאף אחד לא יבין לעולם. אי אפשר להסביר במילים את הקשר שהיה בינינו, מדברים עם העיניים ומבינים, משתפים את הכול, מתייעצים, צוחקים. ההודעה האחרונה שיש לי ממך היא הקלטת וידאו שלך שר שיר מזרחי כלשהו, ידעת שאני לא סובלת את השירים האלה ונהגת לשיר לי אותם – עם הכובע המכוער שלך ומשקפי השמש. היית הכי יפה, הכי חתיך וידעת את זה… אני אוהבת אותך. ותדע שאוהב אותך לעד".
כתבה יעל אחותו: "אהוב שלי – תודה, תודה על הזכות לגדול איתך, תודה על הזכות להיות אחותך, תודה על הזכות לקבל קצת מכל הטוב שפיזרת סביבך. אין אדם בעולם שלא היה אכפת לך ממנו…
נהנית בכל רגע בחיים למרות כל הטירוף בעבודה ובחיים – לא ויתרת. שימחת את הלבבות של כולם, החדרת בכולם את שמחת החיים שלך, את טוב הלב שלך והחיוך שלך שעכשיו נשאר לנו רק בתמונות… האור שלך לעולם לא יכבה. אוהבת אותך עד כאב אחי הקטן".