נולד ביום י"ח באלול תשמ"ה (4.9.1985) בעיר מוהילב בבלרוס. בנם הבכור של זינאידה ובוריס ואח לאורה.

ויטלי החל את לימודיו בבלרוס. כשהיה בן אחת-עשרה עלה לארץ עם משפחתו. הם התגוררו באשדוד ושם הוא למד בבית ספר יסודי ובתיכון "אנקורי".

בשנת 2004 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. במהלך שירותו הצבאי עבר קורס חובשים קרביים ושירת כחובש קרבי.

ביום 26.8.2010 התגייס למשטרת ישראל, ושירת במחוז תל אביב והחל את דרכו כשוטר בסיור ביח"ס (יחידת סיור) "לב תל אביב".

בתקופה זו התחתן עם יוליה. הם התגוררו באשקלון ונולדו להם בתם פולינה ובנם דניאל. ויטלי היה אבא מסור ואוהב והתגאה בילדיו.

הוא למד קרימינולוגיה לתואר ראשון ב"מכללה האקדמית אשקלון", בנוסף סיים בהצלחה קורס לזיהוי פלילי במשטרה, ועבד בזיהוי פלילי במרחב הירקון בתל אביב. אחרי שש שנים במרחב הירקון התמנה לתפקיד הסגן של קצין זיהוי פלילי.

כשמו כך היה: ויטלי, מלא חיוניות ואוהב את החיים. איש חייכן, שמח וחברותי, עם זקן ג'ינג'י וחיוך גדול, שנהנה מאוכל משובח ומשתיית בירה, חובב מושבע של מוזיקת רוק ומטאל, שגם ניגן בגיטרה. אדם אופטימי שחי תמיד את היום ולא דחה דברים למחר, והמשפט השגור בפיו היה "אני הבן אדם הכי מאושר בחיים".

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, ויטלי אבטח כשוטר את מסיבת ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים, שבה חגגו כשלושת-אלפים איש. עשרות מחבלים הגיעו לשטח המסיבה, חמושים ברובי קלצ'ניקוב, מקלעים, רימוני יד, מטולי אר פי ג'י, מטעני חבלה ותחמושת נוספת. ויטלי, לעומתם, היה מצויד רק באקדח, ובכל זאת חתר למגע על מנת לחצוץ בינם לבין המבלים כדי שיתאפשר להם להימלט ולהציל את עצמם. במהלך הקרב שבו נלחם במחבלים הם ירו עליו והוא נהרג.

רב-סמל בכיר ויטלי קרסיק נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, בת ובן, הורים ואחות.

ספדה לו אחותו אורה: "נשמה יקרה אתה, אח יחיד ומיוחד. תמיד היית ככה בשבילי. תמיד התגאיתי בך. אתה גיבור שלי, שלנו. ויטלי, מהות השם שלך היא מה שאתה, בן אדם שאהב את החיים. גם כשהיה קשה האופטימיות שלך אף פעם לא אזלה ממך… היית אבא נהדר, זכית לשני מלאכים, דניאל ופולינה, הילדים שלך. באיזו גאווה היית להם לאבא. היית בעל דואג, בן אוהב ואח לתפארת. שירתת שירות משמעותי בצה"ל, נלחמת במלחמת לבנון השנייה. שריונר, חובש קרבי, כל החיים שלך רק שירתת. היית תמיד מגדיר את עצמך כציוני, אוהב הארץ, את המדינה הזו. אמרת שאתה מוכן לשים את הראש שלך למען המדינה הזו".

מפקדו של קרסיק, אורן טליאס ספד לו וכתב: "ויטלי קרסיק גיבור! סגן שלי-פקוד שלי. חבר יקר. אדם מיוחד במינו. איש משפחה. שוטר למופת. חסרונך מורגש בכל רגע ת.נ.צ.ב.ה".

חברו גיא פלדמן כתב: "חבר יקר השם יקום דמך ויטלי קרסיק. שנים שרתנו יחד בלב ת"א לאחרונה עברת לאיילון למז"פ. ונהרגת במסיבה טבע שם עבדת בשכר. אני ממש בוכה אהבתי אותך מאוד היית אדם מיוחד. איש של אנשים".