רועי משה ז"ל

תאריך פטירה 2023-10-07
תאריך פטירה עברי: כ"ב תשרי תשפ"ד
מקום מנוחה: בית העלמין הדרומי אשקלון

הסיפור של רועי משה ז"ל

נפל בעת מילוי תפקידו. בן 36 בנופלו.

מפקד תחנה אזורית באר שבע, טפסר משה עמר ספד לו:

"רועי,
אני עומד כאן עכשיו המום, כואב ולא מאמין וכמוני כולם פה.
הכרתי אותך לפני כמעט 4 שנים, כבר בשניות הראשונות של המפגש הראשון הבנתי שיש לי לוחם אש מהזן
המשובח ביותר.
מיד שמתי אותך ברשימת הפוטנציאל שזיהיתי בתחנה ואכן, מהר מאוד יצאת לקורס סמלים, היית מפקד קורס
יחידת מתנדבים עצמאית, משימה מורכבת ומאתגרת שגם אותה עשית בהצטיינות, כמו כל דבר שנגעת בו.
החניכים שלך, שחלקם היו בגיל הכפול מגילך, התאהבו בך מיד ולא הפסיקו לעוף עליך ואתה דאגת להם כמו
מפקד!
רועי, אתה הלוחם והעובד שכל מפקד רוצה וחלום שיהיה לו, אני זכיתי להנות ממך תקופה קצרה בלבד, אתה
דוגמא ומופת מקצועית וערכית, עליך צמד המילים "מלח הארץ".
חייכן תמיד, בכל מצב, חוש הומור מטורף, כולם מסביב מדברים, אתה שקט, ואז מבליח מילה/חצי משפט וכולם
נקרעים מצחוק.
בימים האחרונים נחשפתי למשפחה המדהימה, לצערי בנסיבות הקשות האלה, וכמובן גם במלאכת הקמת
המשפחה הצטיינת, פגשתי אתמול את לינור, דניאל והראל ואת המשפחה המורחבת, כמה אהבה אליך, משפחה
מהממת, מאוחדת, חזקה- ברור שהיא שלך.
רועי, די לשמוע את ההודעה האחרונה ששלחת ללינור כדי לדעת מי אתה. בכישרון מדהים ברגע נורא מכל,
משהו כמו 10 שניות של הודעה קולית, השארת צוואה שלמה ואמרת הכל.
לינור, דניאל והראל והתינוקת שבדרך שאת השם שלה רועי בחר אבל הוא עדיין סודי, תחנת באר שבע מחבקת
אתכם, אתם חלק מאיתנו לנצח, נעמוד לצידכם ולרשותכם, נלווה, נתמוך ונעשה כל מה שצריך כדי להקל עליכם
ולו במעט לעבור את התקופה הקשה והנוראה הזו וכמובן את המשך הדרך, אנחנו ואתם משפחה אחת!
רועי היקר, תודה על הזכות שהייתה לי להיות מפקד שלך!
תודה על הזכות להכיר אותך!
עכשיו תורי להצדיע לך, נוח על משכבך בשלום גיבור"

אשתו של רועי ז״ל, לינור ספדה לו:
״שבועיים עברו מהפעם האחרונה שדיברנו. כמה סימלי שכל ההתחלה שלנו הייתה במכתבים, גם באירועים מיוחדים לא וויתרנו על מכתבים מרגשים מצחיקים ביני ובינך. והנה בסוף, הטרגי הזה שלנו נשאר לי רק לכתוב לך.
ולקח לי זמן לא יודעת להסביר למה אבל עכשיו בא לי.
וגם לא אכפת לי כבר שכולם יקראו, כי התפרסמת, וכולם מכירים אותך ומתקשרים אליי והפרטיות שלנו שכל כך אהבנו, כבר לא קיימת, כולם יודעים שאתה גיבור. ועליי? עליי מרחמים רועי, איך הגעתי למצב שמרחמים עליי?
אתה רואה כמה מדברים עליך? חברים מהילדות, מהצבא, מהישיבה, מביטוח לאומי מהלימודים ומהכבאות כולם מספרים על החסדים שלך, על הצחוק ושמחת החיים, על הנתינה.
על כל מה שאני יודעת, הרי את כל מה שיש בך הענקת לי יותר מלכולם לכן התהום שנפערה בחיי היא כל כך עמוקה רועי, שאני לא מצליחה לראות איך אני יוצאת ממנה.

אני רוצה להגיד לך תודה אהוב שלי חיים שלי.

תודה שמבין כל העולם אתה בחרת בי להיות זאת שאתה אוהב,
אוהב יותר מכל דבר, יותר מאת עצמך.

תודה על האישה המאושרת שהייתי מהיום שהכרתי אותך, לא היה חסר לי כלום, מילאת לי את כל החסר, שימחת אותי, פינקת אותי, עטפת אותי הבנת אותי, היית גאה בי, היית החבר הכי הכי טוב שלי בעולם, יד ימיני החצי שלי, חלק בלתי נפרד מגופי ונשמתי.

תודה שבחרת בי להיות אמא לילדים שלך ולשאת את התינוקת שלך בבטן עכשיו, המתנה שהשארת לנו. לא תיארתי לעצמי שאגדל אותה בלעדייך, אני עדיין לא מצליחה לתאר את זה רועי, איך עושים את זה חיים שלי? בבקשה תגיד לי.

תודה שגם בנשימות האחרונות שלך, כשהמחבלים הנאצים ירו בגוף המושלם והטהור שלך, היה חשוב לך שתהיה לי וודאות, שאדע שאתה לא חוזר. היה חשוב לך לאמר לי מילות פרידה, מילות אהבה והוראות להמשך.
תמיד היית רומנטי, תמיד הכל איתך היה מיוחד, תמיד חשבת עליי, בכל שנייה ביום שלך.

תודה על האבא שהיית לילדים שלנו, על החוויות שהם צברו איתך. חוויות של שטח וכיף, צחוק והנאה, כל מה שלא אהבתי לעשות, לקחת על עצמך, שהם לא יפספסו כלום.
נתת להם חוסן וילדות מאושרת ואני מבטיחה לך, למרות שאני עדיין לא יודעת איך, שאני אנסה כל הזמן לתת להם מה שנתת.

אני יודעת שלא רצית להפרד חיים שלי. אהבת את הבית, אהבת את החיים שלנו.
היו לנו הרבה תכניות, רצינו דירת גן, עם פינת ישיבה שבה נשב כמו שאהבנו, בסוף כל יום לשתות כוסית ולדבר.
חלמנו על סוכה לארח בה את המשפחות וחברים כמו שאהבת, עם פינה למנגל ומוזיקה ברקע.

כולם מרוסקים כאן שתדע.
ימי חמישי, קבלות שבת, חגים, ימי הולדת איך כל אלה יתקיימו בלי השמחה שלך האווירה הטובה שעשית?

רועי אני לא יודעת איך לחזור הביתה, לבית שלנו כשאתה לא שם, איך חוזרים לשגרה? בבקשה תעזור לי להפוך כל קושי למשהו קליל כמו שעשית תמיד, כשמשהו היה נראה לי מסובך וקשה הופעת והכל הפך פשוט.

אני מתגעגעת אלייך, למבט שלך שמסתכל עליי באהבה, לחיבוק העוטף והמגן, לגוף שלך שהיה המבצר שלי, לשיחות איתך , לשלוח לך תמונות של הילדים ושנתמוגג מהם ביחד.

רועי שלח להם כוחות, הם מתגעגעים וקשה להם ואני אף פעם לא למדתי איך לעזור להם בלי לערב אותך. אני עומדת מולם חסרת אונים כשהם כל כך כואבים ופצועים.

תשלח אליי כוח, כי אני בקושי מצליחה לנשום כשאתה לא כאן.

תן לי להרגיש אותך, החוסר שלך בלתי נסבל.
אני אוהבת אותך, אתה אהבת חיי עד יום מותי.״

הספדים

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}
לוגו עיריית אשקלון