נרצח במתקפת הטרור בחוף זיקים. בן 64 במותו.

משפחתו של דניל מספרת עליו:

נולד בשנת 1958. בנם של לייב ואידה ז"ל.
עלה ממולדובה בשנת 1991 עם אישתו איזבלה ובנו הבכור איגור והתחיל את חייו בארץ חדשה.
עבד כל חייו במרץ ובעבודת כפיים ובכך הצליח להגיע לדרגת מנהל אתרי בנייה,
היה מכור לעבודה ואהב את המקצוע.
כל מי שפגש אותו ואפילו לשניה סיפר על אדם נפלא ומוכשר שרק רצה לעזור ולתרום.
דניל היה איש משפחה למופת אשר תמך ברעייתו איזבלה ובשני בניו איגור ואילן ונכדיו הקטנים.
כל יום שבו הנכדים ביקרו היה היום המאושר שידע.
דניל היה ותמיד יהיה האיש שבזכותו אנחנו מאושרים, הוא בנה בשתי ידיו את ביתו של בנו אילן ותמיד היה נכון לעזור ולו בתיקון הכי קטן בדירות החברים והשכנים.
אפילו כשיצא לחופשה קצרה לראות את בנו הבכור איגור ונכדיו אלכס ולילי לא נח לרגע והתחיל בשיפוצים בבית החדש של בנו.
דניל אהב לדוג, מקרים נדירים שבהם לא היה יוצא לדוג היה יום ללא חוויות וקריאות שמחה על השלל (והיה שלל) בזכות אהבתו העזה לתחום.
בזכות הדיג דניל צבר חברים רבים – ביניהם גם בני גניש הי"ד.
דני ובני היו הצמד המושלם לדיג, שניהם היו מוכשרים ואנשים ללא רבב.
דניל צלח בגבורה ניתוח קריטי והתאוששות קשה וארוכה.
אז לפני אותה השבת דניל התחיל לחשוב על יציאה לפנסיה וטיסה ארוכה על מנת לראות את נכדיו אשר כל כך אהב.
דניל שמר על עצמו ונכנס למקום שהיה אמור לשמור עליו באותם רגעים אך אותו המקום היה גם המלכודת הנוראה ביותר שאפשר לדמיין.
עצם העובדה שדניל נרצח במקום שאותו אהב יחד עם חברו הטוב מעט מעודדת.
משפחת קימנפלד מבטיחה להמשיך את מורשתו ולעזור לכל המבקש וחרטה על דגלה להנציח זכרו של דניל בכל מקום בו הותיר חותם.